מבוא:

פליט הינו אדם אשר נאלץ לעזוב את מדינתו כתוצאה מאירועים אלימים אשר שיבשו את הסדר הציבורי וקיים איום על חייו בשל סיבות של: גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית או לדעה פוליטית מסוימת. מחפשי מקלט הינם בני אדם שהגיעו למדינה שאינה מדינת הלאום שלהם ומבקשים בה הגנה מפני אירועים בהתרחשו במדינת מוצאם. מבקשי מקלט יכולים לקבל מעמד של פליט או לקבל הגנה באופן זמני עד שתחלוף הסכנה במדינה ממנה הגיעו ויוכלו לשוב אליה. אחד מכול 113 בני אדם בעולם כיום הוא פליט או מבקש מקלט. סוכנות הפליטים של האו"ם דיווחה בסוף שנת 2015 על 65.3 מיליון פליטים ומבקשי מקלט בעולם, מתוכם כ-11 מיליון ילדים. בחמש השנים האחרונות הייתה עלייה של 50% בסך האנשים שהפכו לפליטים או מבקשי מקלט. מרבית הפליטים יוצאי מדינות אפריקה ומדינות אסלאמיות שונות באירופה ובאסיה. סוגיית הפליטים הופכת רלוונטית יותר מתמיד והיא משפיעה באופן משמעותי על מדינות רבות בעולם, במיוחד באירופה ובארצות הברית. סוגיה זו נוגעת להיבטים מדיניים, חברתיים וכלכליים במדינות המוצא ובמדינות היעד ומשפיעה על אורח חייהם של מיליוני בני אדם.
יבשת אירופה היא בין המושפעות ביותר ממשבר הפליטים. בשנת 2011 החל משבר מדיני חמור בסוריה. משבר זה יצר בריחה המונית של אזרחיה אל מדינות ערב השכנות ובהמשך אל מדינות אירופה. כתוצאה מהמצב שנוצר כ-3.9 מיליון אזרחים סורים הפכו למחפשי מקלט ופליטים. נסיבות אלה יצרו לחץ משמעותי על המדינות השכנות לסוריה ועל מדינות אירופה לקלוט את מחפשי המקלט ולהעניק להם  הגנה וסיוע כלכלי. קליטת כמות גדולה של בני אדם במדינות אירופה יצאה משבר כלכלי, חברתי ותרבותי אשר העמיד את החברה האירופית בדילמה מוסרית לגבי האופן שבו יש להתייחס לכמות מחפשי המקלט הגדולה שמגיעה למדינות השונות.
המצב החדש שנוצר באירופה ובהמשך השפיע גם על ארצות הברית סוקר באופן נרחב ומיידי באמצעי התקשורת ברחבי העולם. המדיה התקשורתית – טלוויזיה ועיתונים, יחד עם הרשתות החברתיות תרמו להפצה של ידיעות לגבי מצב הפליטים ויצרו סיקור נרחב של האירועים באירופה. תצלומים של מחפשי מקלט בדרכם למדינות אירופה ומצבם כאשר הגיעו למדינות השונות התפרסמו והובילו לשיח נרחב לגבי הסוגיה גם במדינת ישראל. התקשורת הישראלית סיקרה את האירועים באירופה תוך דגש על מצבם של מבקשי המקלט והדילמות העומדות בפני מדינות אירופה השונות ביחס לטיפול בהם.
סוגיית מחפשי המקלט ופליטים אינה זרה למדינת ישראל. החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 מדינת ישראל מתמודדת עם הגעתם של אזרחי אריתריאה וסודן לגבולותיה בדרום הארץ. משבר מדיני חמור שהוביל למלחמת אזרחים במדינות אלה יצר אוכלוסייה גדולה של מחפשי מקלט אשר הגיעו ממדינות מוצאם באפריקה למדינות שונות ביניהן מצרים ובהמשך גם לישראל. לכן, התמודדותם של מדינות אירופה עם סוגיית הפליטים העכשווית נוגעת גם להתמודדותה של מדינת ישראל בעבר ובהווה עם מבקשי המקלט ומעלה דילמות שקיימות בחברה הישראלית גם כן.
מחקר זה מבקש לבחון אילו דפוסי תגובות מעוררים תצלומים של פליטים בקרב סטודנטים לחינוך בישראל. על מנת לבדוק שאלה זו נבחרו שמונה סטודנטים אשר זוהי שנתם האחרונה ללימודי חינוך במכללה בצפון הארץ. גישת המחקר הינה איכותנית ונעשה בה שימוש במתודת Photo-Elicitation המבוססת על חשיפתם של המשתתפים לתצלומים תקשורתיים במהלך ראיון אשר בו נשאלו לגבי הנראה בתצלום תוך ניסיון להגיע לעמדות והתפיסות הקיימות בהם ועולות בעקבות התהליך.  בנוסף המחקר מתמקד בפרספקטיבה החינוכית של המשתתפים על סוגיית הפליטים, כיצד הם רואים חינוך כמעורב בהתמודדות עם הנושא.
המחקר הנוכחי יכלול תחילה סיקור ספרותי הנוגע להגדרות חוקתיות ומדיניות של פליט ומחפש מקלט, ההיסטוריה של אירופה בנושא הפליטים, המצב העכשווי תוך דגש על העמדות שנוגע לסוגיה הנוכחית. עמדות לגבי הסוגיה בישראל והתייחסות להיבטים התקשורתיים של הנושא באירופה ובישראל. לאחר מכן יוצגו המתודות המרכזיות במחקר זה שיטת המחקר, כלי המחקר, המדגם, הליך המחקר עצמו ומגבלות המחקר. יוצגו הממצאים והדיון בהתאם לידע הספרותי שנצבר בנושא. נוסף על כך נערך סיכום של המחקר הכולל מסקנות מרכזיות לגבי המחקר הנוכחי והמלצות למחקרי המשך.