תקציר
מטרת מאמר זה היא לגבש עקרונות יישומים שיסייעו לצוות החינוכי בהתמודדותו עם קשיים של ילדי הגן להצטרף למשחק חברתי. ניסיונות ההצטרפות למשחק שמתקיימים באופן תדיר בגני הילדים מהווים פעמים רבות כגורם לקונפליקטים, קשיים חברתיים ולתחושת דחייה. כמענה אפשרי לאותם קשיים קיימת הגישה הדיאלוגית בחינוך אשר צומחת ומתפתחת בעשורים האחרונים ומקבלת ביטויים שונים בתוך השדה החינוכי.  העיקר בגישה הדיאלוגית זה קיומן של אינטראקציות הדדיות ורצוניות המתקיימת בצורה מכילה ואמפטית בין הצדדים.  
במאמר זה אציג בחלקה הראשון של הסקירה התאורטית את המורכבות של מיומנות ההצטרפות למשחק חברתי על היבטיה השונים, ובחלקה השני של הסקירה אציג את הגישה הדיאלוגית בחינוך בדגש על האינטראקציה הדיאלוגית בין גננת לילד. מתוך שתי הסקירות אעשה אינטגרציה ואסיק מה הם מידת וסגנון המעורבות של צוות חינוכי הפועל בגישה הדיאלוגית בתוך אותן סיטואציות של הצטרפות למשחק חברתי בגן הילדים? המסקנות יוצגו בחלק השלישי בצורת מסמך עקרונות ועצות למחנכי הגיל הרך .

מבוא
הצטרפות למשחק חברתי הינה מיומנות חברתית חשובה ביותר שכן היא התשתית שעל בסיסה יכולות להתהוות מערכות יחסים. הנחיצות לעסוק במיומנות ההצטרפות גוברת לאור נתוני המחקרים שמראים שמרבית הניסיונות של ילדים להצטרף למשחק חברתי נענים בסירוב  (מאלאי, 1935 ; (corsaro, 1979,1981
אותם אי הצלחות מולידות את אחת התחושות הקשות לבני האנוש - דחייה חברתית. הדחייה החברתית מביאה לתחושת בידוד ובדידות ומולידה באותם ילדים דחויים רגשות ומחשבות שליליים כלפי עצמם Hymel, Tarulli, Hayden Thomson, & Terrell- Deutsch, 1999)). הילדים הדחויים מתחלקים לכאלו שמוותרים והולכים לשחק לבדם ולכאלו שלא מוותרים, ובעקבות כך נקלעים להתדרדרות הולכת וגוברת ביחסים עם עמיתיהם Crick & Ladd, 1990) ). תחושת הדחייה כואבת בכל גיל, גם לילדים קטנים מאוד יש כבוד וצורך לשמור עליו והם משתדלים מאוד להימנע מתחושת הדחייה (בקר, 2016) ההבדל בינינו המבוגרים לבין הילדים הוא שאנו חווים את תחושת הדחייה לעיתים רחוקות ובדרכים "נימוסיות" בעוד שאצל קבוצת ילדים ששוהה יחד מדי יום שעות רבות בגן, תדירות הדחיות החברתיות תהיה גדולה יותר ולרוב הם יאמרו את הדברים בצורה ישירה ללא עכבות וללא נימוסים (בקר, 2016).
משימת ההצטרפות הינה קשה במהותה ודורשת מהילד יכולות פיזיות, קוגניטיביות, רגשיות ושפתיות, נמצא שהמשימה לא קשה רק לילדים בעלי מיומנויות חברתיות לקויות ובעלי מעמד נמוך אלא גם עבור ילדים פופולאריים בעלי מיומנויות חברתיות טובות (Garvey, 1984; Putallaz, & Gottman, 1981). ילד המעוניין להצטרף למשחק חברתי יידרש להבין את המשחק ולקבל על עצמו את מטרת וחוקי המשחק, הוא יצטרך להחליט אם לנסות להצטרף בצורה מילולית או לא מילולית, הוא גם יצטרך לבחור מה ואיך לומר כדי להצטרף ומתי עדיף לומר את הדברים, גם ההבעה הגופנית צריכה להיות אסרטיבית ומאוזנת, הוא גם צריך יצירתיות כדי לגרום לילדים המשחקים תחושת תועלת מהצטרפותו, נוסף לזה הוא צריך ללמוד לקבל בהבנה כשמסרבים לצרפו ולווסת את תחושת הדחייה. כל אלו ועוד הופכים את פעולת ההצטרפות למורכבת למדי. הגישה הדיאלוגית שמיסודה נותנת מענה לצרכים חברתיים ולקירוב בין שונים, עשויה לסייע בהתמודדות של צוותי חינוך עם המורכבות שבהצטרפות למשחק חברתי. הגישה הדיאלוגית המשתייכת לזרם ההומניסטי תופסת תאוצה בעשורים האחרונים ומקבלת ביטויים רבים בזירות חינוכיות שונות. המיקוד העיקרי בגישה הדיאלוגית הוא קיום קשרים נכונים ומאוזנים בין בני אדם. הבנייה של אותם קשרים מיטביים, לרוב תעשה באמצעות שיח מכיל ואמפטי כאשר כל אחד מהשותפים לקשר ניזון ומזין בצורה רצונית את הקשר המשותף שנבנה ביניהם. הקשר נבנה נטבח על נטבח כשכל אחד מהמשתתפים מבסס את התרומה שלו לשיח על התרומה של זולתו (מור, 2018). הגישה הדיאלוגית סוברת שקשר טוב ומאוזן יביא למימוש עצמי מקסימלי של כל אחד מהפרטים. את אותו קשר טוב ומאוזן ניתן לכנות דיאלוג. הגישה הדיאלוגית עוסקת באופן ישיר ועקיף בתחום החברתי. היא מהווה ככלי תקשורתי הנותן מקום וכבוד לכל אחד ממשתתפי הקשר. ניתן להסיק שמחנכים אשר הצטרפות למשחק של חניכיהם מהווה עבורם אתגר חברתי ממשי ימצאו מענה תחת הדרכה והכוונה של הגישה הדיאלוגית.
 

תוכן עניינים
Contents
התערבות צוות גן הילדים בקשיי הצטרפות למשחק חברתי לפי הגישה הדיאלוגית. 1
ראשי פרקים. 2
תקציר. 3
מבוא. 4
סקירה תיאורטית. 6
הקשיים בהצטרפות למשחק קבוצתי 6
גורמים המסייעים להצטרפות למשחק חברתי 7
הצטרפות למשחק בהקשר לגיל. 9
עיבוד מידע חברתי וחלקו בהצטרפות למשחק. 9
השפעת תפקוד תהליך עיבוד המידע החברתי על ההצטרפות למשחק חברתי 10
הגישה הדיאלוגית. 11
מאפייני הדיאלוג 11
דיאלוג בחינוך. 12
המאפיינים הייחודים של הדיאלוג החינוכי 12
הבניית הידע תוך אינטראקציה דיאלוגית בין גננת לילד. 13
דיון אינטגרטיבי 14
דרכי סיוע של הצוות החינוכי לילד המצטרף למשחק. 16
ריכוך תחושת הדחייה. 18
סיוע בלתי ישיר לקשיים המתעוררים בעת ניסיונות הצטרפות למשחק חברתי 19
סיכום ומסקנות. 20
ביבליוגרפיה. 21