מבוא

במהלך עבודה זו, המטרה שלנו היא לבדוק מה הגורמים שהשפיעו על הילדים הקטנים במהלך תקופת הקורונה, איך הם הושפעו והתמודדו עם המצב וכיצד ההשלכות של מגפת הקורונה משפיעות עליהם עד היום, כץ, (2021). 
המיקוד שלנו יהיה בכל אספקט בחיים של הילדים, כמו החינוכי, התרבותי, הכלכלי, הנפשי, החברתי והבריאותי, כאשר הדגש העיקרי יהיה על המצב הנפשי והרגשי של הילדים, ובחינה שלו מפרספקטיבות שונות וגורמים שונים, פלג-גבאי, (2021).
המטרות העיקריות של עבודה זו היא להבין מהם הגורמים שהשפיעו על הילדים במהלך תקופת הקורונה, כיצד הם קיבלו אותה, איך התמודדו איתה, ומהן ההשלכות עמן הם מתמודדים כיום בעקבותיה, כץ, (2021).
מטרה נוספת היא לבחון אם אופן הפעולה במהלך המגפה כלפי הילדים היה שקול וחכם, מה הגורמים העיקריים שהשפיעו על ההחלטות ומהלך האירועים כפי שהיו והאם התשתיות שנבנו בסופו של דבר הטיבו את המצב או שבעתיד עדיין יש ללמוד כיצד לפתח תהליך חכם יותר עבור הילדים במהלך מצבי קיצון כמו מגפת הקורונה, רבינוביץ', (2021).
חשוב להבין שתקופת הקורונה הייתה תקופה פתאומית ומלחיצה עבור הרבה מאוד אנשים. פתאום, במקום לצאת לעבודה או ללימודים כל יום ולנהל חיים שגרתיים, אנשים נאלצו להישאר בבית ולפחד להידבק במחלה מסתורית. כפי שהוזכר, חלקם אפילו נאלצו להתמודד עם מצב שבו הם מכירים אנשים שחולים בקורונה, ולחשוש לחיים ובמצבי קיצון גם לאבד אותם, Crawford, Vaughn, Guttentag, Varghese, Oh, and Zucker.
חוסר העיסוק, יחד עם הקושי להצליח ולקיים שגרה וליהנות מאורח חיים נורמלי, הובילו מבוגרים וילדים יחד למצב שבו הם חשים רגשות לא פשוטים כמו תסכול, חרדה, חוסר ביטחון בעולם ואפילו חשש הישרדותי לחייהם, קורת, עאמר, מחאמיד, וגנאים כבהה, (2021).
השאיפה שלנו בעבודה זו היא להעמיק בכל הסיבות שהובילו למצב זה, ולבחון את האופן שבו כיום ילדים קטנים מתמודדים עם תחושות אלו, כשאנחנו כבר במצב שבו המגפה כבר אינה מופיעה בכותרות החדשות והפכה לעניין יותר שולי בחברה, ופחות קיצוני. במילים אחרות, כאשר החיים חזרו לשגרה, רבינוביץ', (2021).
במסגרת עבודה זו אנסה לענות על שאלת המחקר שלי דרך התבססות על הספרות הקיימת בנושא כלומר: סקירה של חומרי קריאה, מאמרים ומחקרים המדברים על האופן שבו הושפעו הילדים הקטנים ממגפת הקורונה. שיטת המחקר כוללת קריאה נרחבת של תכנים ומחקרים המתעדים את השתלשלות האירועים במהלך מגפת הקורונה, וכיצד השפיעו על הילדים באופן ישיר ועקיף מראשית המגפה ועד לסופה ולאחריה כיום, לאחר ההשפעות של המגפה, רבינוביץ', (2021).
השראת המחקר הגיעה אלינו מתוך המקום שלנו במערכת והרצון שלנו להבין את האופן שבו הושפעו הילדים בצורה מעמיקה יותר, כדי להיות טובים יותר בעתיד. אנחנו גם ראינו את ההשפעות הללו באופן אישי בילדים ואנחנו רוצים לתת תשומת לב לנושא הזה כדי להראות את המצב הקשה שבו היו הילדים באותה תקופה, את חוסר ההיערכות והקושי של מערכת החינוך, מערכת הבריאות והתרבות בכלל לעזור להם להתגבר על הקושי או להיות שם עבורם, בעיקר מבחינה נפשית וחינוכית, ולקיפוח שעברו ילדים רבים, בפרט ילדים ממצבים סוציואקונומיים נמוכים, למרות מאמצים לנסות ולשמור על שגרה מסוימת ככל האפשר תוך כדי מגפת הקורונה רבינוביץ', (2021).
לעבודה זו יש תרומות רבות. קודם כל היא עוזרת להבין את הצרכים שיש לדאוג להם מראש במצבי חירום ומצבי קיצון עבור ילדים, כמו מגפות. אחרי הכול, כמובן שאם היו תשתיות מוכנות יותר להתמודדות עם המצב, הילדים היו מרגישים פחות קושי בשגרה והיו יכולים ליהנות מחיים נורמליים יותר. מיפוי הצרכים הללו יעזור להכין את קהילת החינוך בעתיד להתמודדות יעילה יותר עם המצב, ולהבין כיצד לפתח תוכנית ואסטרטגיה חכמה להתכונן ולתפעל במהלך המצב מהר יותר, ועל ידי כך גם לשמור על קור הרוח של ההנהלה וגם על קור הרוח של הילדים, שכטר ,וספקטור-לוי, (2021).
תרומה נוספת היא הבנת המצב הנפשי והרגשי שבו הילדים הקטנים מצויים כיום. דור העתיד של היום הוא דור לאחר מגיפה כלומר, דור שחווה אירוע לא פשוט בצורה מאוד ספונטנית וקשה בגיל מאוד צעיר. הדברים הראשונים שאנחנו חווים בחיים מאוד משפיעים עלינו, ולכן חשוב להבין כיצד השלכות המגפה הללו ישפיעו על הילדים הללו, שהולכים להיות הבוגרים שינהלו את העולם בעתיד. הבנת ההשלכות הללו והמצב בו הם נמצאים כיום יכול לעזור למערכת החינוך ולהורים של הילדים לפתח כלים ודרכים חכמות יותר לפעול יחד עם הילדים, כדי לעזור להם להתגבר על הקושי בצורה טובה יותר, וגם כיצד לפעול בעתיד כדי להמשיך את ההתקדמות הזו ולהביא לתהליך למידה ואורח חיים מתחשבים כלפי הילדים Gibbons ' and Tesar, (2021).
תרומה נוספת היא על ידי סיפוק הערכה היסטורית של האופן שבו התמודדה החברה עם מגפת הקורונה, בפרט כלפי ילדים. במהלך הקורונה קרו הרבה מאוד דברים וכל כך הרבה תחומים הושפעו, חלק לרעה וחלק לטובה (לדוגמא, תעשיית המסכות ותוכנת ה- ZOOM לעומת תחומי התיירות והמסעדנות), וחשוב לנתח כל אחד ואחד מתחומים אלו בנפרד כדי ללמוד מהם, וגם לספק תיעוד היסטורי לעתיד לדורות הבאים. המטרה של התיעוד היא לא רק היערכות לעתיד, אלא גם דרך לספק לעתיד יכולת להכיר את מה שחווינו אנחנו בעבר, כחלק מהיסטוריית האנושות, שכטר ,וספקטור-לוי, (2021).
העבודה מחולקת לשלושה פרקים: בפרק הראשון, נסקר את המצב שבו היו הילדים עד לראשית הקורונה והתפרצות המגפה, כחלק מהבנת השגרה שאליה היו רגילים הילדים וכיצד המצב הספונטני הזה של ההיחשפות למגפה השפיעה עליהם ובאיזה תחומים, אופנים ורמות.
בפרק השני נסביר כיצד היה ניסיון לעזור לילדים להתגבר על הקושי הזה, איפה היו יותר ופחות הצלחות ומדוע, ומה היו התוצאות בפועל וכמה הן עזרו באמת לילדים.
בפרק השלישי נסביר מה קרה אחרי הקורונה: איך הילדים הרגישו אחרי כל התהליך? כיצד הם מצליחים להשתלב ולחזור לשגרה כיום? עם אלו אתגרים הם מתמודדים כתוצאה מהיחשפות למגפה ושינוי חיים כזה קיצוני בגיל כזה צעיר ומה כדאי לעשות בהמשך, כדי לעזור לילדים האלה להצליח ולגדול להיות מבוגרים שמחים ושלמים, שיכולים להיות חלק תומך בחברה.  
 

תוכן עיניינים

 
Contents
המצב הנפשי והרגשי של ילדים קטנים במבלך הקורונה ואחריה. 1
ראשי פרקים. 2
תקציר. 3
מבוא. 3
שאלת המחקר:. 6
סקירת ספרות. 7
פרק ראשון: אופן ההתנהלות של הילדים לפני המגפה ולאחר התפרצות המגפה. 7
פרק שני: התמודדות המערכות השונות עם המצב, ההשפעה על הילדים ואופן ההתמודדות שלהם עם השינויים הללו 11
השפעה נפשית, פיזית ובריאותית. 12
השפעה חינוכית. 14
השפעה סוציואקונומית. 16
פרק שלישי: החזרה לשגרה לאחר הקורונה וההשפעה על הילדים. 17
השפעה נפשית, פיזית ובריאותית. 18
השפעה חינוכית. 21
השפעה סוציואקונומית. 22
דיון ומסקנות. 23
מקורות. 29