הבעיה המוסרית של חברות הטבק

 

מבוא

 
בעבודה זו אדון בשאלה האם זה מוסרי לייצר סיגריות? האם ישנה אחריות מוסרית לחברות הטבק בייצור מוצרים שמזיקים לבריאות האדם? קיימת דילמה בנושא זה מפני שמצד אחד תעשיית הסיגריות היא מאוד גדולה ומעניקה הרבה מקומות עבודה ופרנסה ומצד שני סיגריות זהו מוצר ממכר ומזיק לבריאות. הן נושמות לרווחה ומגלגלות סכומי עתק  ובוחרות להתעלם ולהכחיש את הנזקים בבריאות האדם מתוך מטרת הגדלת הרווח, החברות נותנות דגש על שיקולים כלכליים ולא על שיקולים מוסריים גם אם זה בא על חשבון פגיעה בבריאות הצרכנים. הביקוש למוצר מהווה עבורם צידוק לספקו ובכך הם מטילים את האחריות על המעשן שבוחר לעשות זאת מתוך חופש בחירה.בעבודה זו אדון בשאלה האם זה מוסרי לייצר סיגריות? האם ישנה אחריות מוסרית לחברות הטבק בייצור מוצרים שמזיקים לבריאות האדם? קיימת דילמה בנושא זה מפני שמצד אחד תעשיית הסיגריות היא מאוד גדולה ומעניקה הרבה מקומות עבודה ופרנסה ומצד שני סיגריות זהו מוצר ממכר ומזיק לבריאות. הן נושמות לרווחה ומגלגלות סכומי עתק  ובוחרות להתעלם ולהכחיש את הנזקים בבריאות האדם מתוך מטרת הגדלת הרווח, החברות נותנות דגש על שיקולים כלכליים ולא על שיקולים מוסריים גם אם זה בא על חשבון פגיעה בבריאות הצרכנים. הביקוש למוצר מהווה עבורם צידוק לספקו ובכך הם מטילים את האחריות על המעשן שבוחר לעשות זאת מתוך חופש בחירה.בעבודה זו אדון בשאלה האם זה מוסרי לייצר סיגריות? האם ישנה אחריות מוסרית לחברות הטבק בייצור ושיווק מוצרים שמזיקים לבריאות האדם? קיימת דילמה בנושא זה מפני שמצד אחד תעשיית הסיגריות  היא מאוד גדולה ומעניקה הרבה מקומות עבודה ופרנסה ומצד שני זהו מוצר ממכר ומזיק לבריאות.הן נושמות לרווחה ומגלגלות סכומי עתק ובוחרות להתעלם ולהכחיש את הנזקים בבריאות האדם מתוך מטרת הגדלת הרווח, החברות נותנות דגש על שיקולים כלכליים ולא על שיקולים מוסריים גם אם זה בא על חשבון הפגיעה בבריאות הצרכנים. הביקוש למוצר מהווה עבורם צידוק לספקו ובכך הם מטילים את האחריות על המעשן שבוחר לעשות זאת מתוך חופש בחירה.הסיבה שבחרתי בנושא זה היא בגלל שנושא זה מעניין אותי. השערתי היא שהתופעה אינה מוסרית וכדי לבחון את ההשערה אני מתכוונת להתמקד  בכמה היבטים.
בפרק הראשון אדון בשלושה תחליפי מוסר אשר היו אמורים לפתור את הבעיות המוסריות,כביכול מה שנקרא "היד הנעלמה" של השוק החופשי אמורה לדאוג לנטרול הבעיות המוסריות.שלושת תחליפי המוסר אשר אדון בהם בפרק זה הינם: השוק כתחליף מוסר- כוחות השוק החופשי אמורים לרסן את בעיות המוסר. החוק כתחליף מוסר – החוקים במדינה שבה פועל השוק החופשי אמורים לרסן את בעיות המוסר.
הסביבה כתחליף מוסר – הכוח והלגיטימציה שמעניקים/שוללים הציבור מהחברה עקב מעשיה מכריחים את החברות לנהוג במוסריות.
בעצם הפרק הזה בא להוכיח לנו שלא ניתן לסמוך על תחליפי המוסר השונים. בעצם הם זיוף של אכיפת המוסר בעסקים ובעצם על כל תחליףיש לנו ביקורת אשר מפחיתה עד מבטלת את התמיכה בתחליפי המוסר הללו.בפרק השני  אדון בעקרונות המוסר, עקרונות אלו בעצם מציגים תשובות שונות לשאלת הטוב המוסרי ובחינת משמעות מוסרית למעשים השונים: תועלתנות – התועלתנות אשר טוענת כי בבחינת מעשה האם הוא מוסרי או לא יש לבחון את תוצאות המעשים בלבד ולא להתייחס לכוונה של מבצע הפעולה. צדק – נציג את גישת צדק מתקן והצדק המחלק בכל הקשור לדילמה המוסרית של תעשיית הטבק.
מידות טובות – נדון מה ראוי לעשות על פי הטוב המוסרי ברצפת היום יום 
בפרק השלישי  אני איישם את הכלים מתחום האתיקה על הדיון שלנו בשני כלים:טיפולוגיה של בעיות מוסר בעסקים – נמפה את הטיפוס של בעיות מוסריות בתופעה המדוברת נציע פתרון מתאים לבעיה זו  ואיך בדיוק ניתן לעשות זאת ומה כרוך בכך.
מודל בעלי עניין – נפרט את כל השלבים שיש במודל זה ובאמצעות השלבים ניישם אותם על המקרה הנדון בעבודה ובכך נוכל לקבוע בסופו של דבר האם כדאי/לא כדאי לבצע את הפעולה והאם ראוי/לא ראוי לבצע את הפעולה ובכך נגיע למסקנה האופטימלית.



תוכן עיניים


הבעיה המוסרית של חברות הטבק. 1
תוכן עניינים. 2
מבוא. 2
פרק 1 – תחליפי המוסר וחולשותיהם. 4
השוק כתחליף מוסר: 4
החוק כתחליף מוסר: 6
הסביבה החברתית כתחליף מוסר: 10
פרק 2 – יישום עקרונות המוסר. 12
עקרון התועלתנות: 12
עקרון חובות וזכויות: 13
עקרון הצדק: 15
פרק 3 – יישום כלים מתחום האתיקה בעסקים. 17
טיפולוגיה של בעיות מוסר בעסקים: 17
מודל קבלת החלטות לפי גישת בעלי עניין: 18
סיכום: 21
רשימה ביבליוגרפיה: 23