האם ואיך מנוצלות החולשות של טכנולוגית הבלוטוס בריגול סייבר

מבוא 
נראה שכמעט כל יום התקשורת מדווחת על התקפות סייבר חדשות נגד מוסדות וחברות. ההתקפות יכולות להיות במטרה לדרוש כופר תמורת אי פרסום הנתונים, כדי לגנוב מידע וקנין רוחני, או תמורת החזרה של מחשבי המוסד או החברה לפעולה. דוגמה בולטת היא המתקפה נגד חברת הביטוח שירביט בסוף 2020. האקרים פרצו את מסד הנתונים של החברה, שמכיל את הפרטים האישיים של כל הלקוחות והעובדים, ודרשו מהחברה כופר. שירביט לא שילמו, וההאקרים הדליפו לרשת בהדרגה את הקבצים. (רוכוורגר וששון, מאי 2021). כתוצאה מהפריצה שירביט נתבעה ארבע תביעות ייצוגיות ונקנסה ב-10 מיליון שקל על ידי רשות שוק ההון (עזר, נובמבר 2021). זו דוגמה לנזק הכספי והתדמיתי שהתקפת סייבר יכולה לגרום לחברה עסקית. 
עבודה מהבית, שהפכה מאוד פופולרית בתקופת הקורונה, חושפת חברות בצורה מוגברת להתקפות סייבר, מכיוון שעובדים מהבית נוטים להשתמש במכשירים מאובטחים פחות ולהיות פחות זהירים כשהם עובדים מהבית מאשר מהמשרד. למשל, הם מעבירים אינפורמציה של החברה דרך כתובות מייל אישיות, שהן פחות מאובטחות מאשר המייל העסקי שלהם (Debusmann, 2021, July 26). 
ההתקפות יכולות להיות גם למטרת ריגול, בין אם זה ריגול בין מדינות או ריגול בין חברות למטרות עסקיות. מכיוון שבישראל יש הרבה חברות סטארט-אפ חדשניות, שתורמות הרבה לכלכלה הישראלית, ריגול עסקי בכלל, ובמיוחד דיגיטלי, מעורר דאגות רבות במדינה שלנו . ריגול סייבר הוא בעלות נמוכה יחסית (המרגלים לא צריכים לחדור פיזית לארגון) ומקשה על הקורבן בכך שהוא פחות בולט לעין מפריצה פיזית. 
עוד יתרון לפורצים הוא שהעונשים שמקבלים פורצי סייבר בבתי משפט הם קלים יותר מאלו שמקבלים פורצים רגילים (ארגמן וסיבוני, אפריל 2014). גם התגובה של מדינה שהעסקים בה הותקפו בהתקפת סייבר היא שונה מאשר זו של מדינה שהעסקים בה הופצצו לדוגמה. אם עסקים במדינה מופצצים, סביר להניח שהמדינה תגיב בכוח צבאי. אם העסקים מותקפים בהתקפת סייבר, המדינה לא תפעל בצורה צבאית, אפילו אם הם הותקפו על ידי מדינה אויבת. בסוף 2020, לדוגמה, נחשפה מתקפת סייבר מאסיבית (18 אלף מטרות ציבוריות ופרטיות) של רוסיה, שהתחילה ב-2019. התוקפים חיברו תוכנת פריצה לעדכון של תוכנה אחרת, וכתוצאה מכך הייתה להם גישה למידע ויכולת לתת פקודות למערכות של הפנטגון, משרד האוצר האמריקאי, וגם חברות פרטיות כמו סיסקו ונבידיה (שולמן, אפריל 2021). הסכנה הצפויה לחברות מפריצת סייבר משמעותית עד כדי כך שאפשר אפילו לקנות ביטוח נגד סיכוני סייבר, שאמור להקטין את הנזק הכלכלי לעסק אחרי התקפה. 
"ייתכן שהאויב יושב על הכורסה בסלון שלך, ואתה כלל לא מודע לכך עד הנחתת המהלומה."
(שולמן, אפריל 2021, פסקה 7)

בישראל יש גם תעשיית סייבר התקפי משמעותית, שעובדים בה בעיקר יוצאי יחידות מודיעין כמו 8200. תוכנת פגסוס של חברת NSO הישראלית, שמשמשת לסייבר התקפי, יכולה לחדור למכשירים סלולריים שמריצים אנדרואיד, בלאקברי, iOS וסימביאן ולהפוך אותם למכשירי מעקב. NSO טוענת שהיא מוכרת את התוכנה רק לממשלות כדי שישתמשו בה נגד פשע וטרור, ולא למעקב כללי אחרי אזרחים, אבל בשנים האחרונות נחשפו מקרים רבים בהם ממשלות דיקטטוריות השתמשו בתוכנה למעקב אחרי מתנגדי משטר, עיתונאים וכו'. החברה נכנסה בנובמבר השנה לרשימה השחורה של ארה"ב, מכיוון שמחלקת הסחר האמריקאית הודיעה שהפעילות שלה נוגדת אינטרסים אמריקאים (כביר,  3 נובמבר 2021). במקרה הזה הנזק שנגרם לישראל הוא לא משימוש בפגסוס נגד חברות ישראליות, אלא פגיעה תדמיתית, כי NSO נתפסת כחברה שזוכה לתמיכת מדינת ישראל. 
"NSO היא לא סתם חברה ישראלית. היא חברה שיכולה לפעול כפי שהיא פועלת רק בישראל. המדינה היא שותפה של NSO, יודעת היטב מה היא עושה ומי הם לקוחותיה, מעודדת ותומכת בה לכל אורך הדרך."
(כביר, 24 נובמבר 2021). 

שחר ארגמן, שהיה ראש אגף במטה הסייבר הלאומי, וגבי סיבוני, שהיה ראש תוכנית לוחמת סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כתבו ב-2014:
"מרחב הסייבר מתאים במיוחד לגניבת מידע עסקי ולריגול. הנגישות למידע לצד היכולת לשמור על אנונימיות, תוך טשטוש עקבות, מאפשר לגורמים שונים לעסוק בגניבת מידע בעל ערך, שנזקה עלול להיות רב. תופעה זו רלוונטית מאוד גם למדינת ישראל, החשופה במידה ניכרת לאיומי הסייבר בשל היותה עתירת טכנולוגיה מתקדמת כשחלקה של התעשייה מבוססת החדשנות והנשענת על קניין רוחני ייחודי, הוא רב מאוד." (ההדגשה שלי).
(ארגמן וסיבוני, אפריל 2014, עמ' 39)

ברור מכל אלה שהנושא חשוב מאוד ואפילו קריטי, לא רק לממשלות ולמוסדות ציבוריים אלא גם לעסקים פרטיים בישראל. זו הסיבה שבחרתי לחקור  בעבודת הסמינריון לקורס את תופעת ריגול הסייבר  התעשייתי. 
אתמקד במיוחד בריגול סייבר באמצעות ניצול חולשות של טכנולוגיית ה- Bluetooth, שדרכן האקרים יכולים לאסוף ולגנוב מידע (החולשות האלו הן הסיבה למה, לדוגמה, סגנית הנשיא קמלה האריס לא משתמשת באוזניות Bluetooth. (Fowler, December 2021)) בחרתי להתמקד בטכנולוגיה הזו מכיוון שהיא בין הנפוצות בעולם ומיליארדי מכשירים תומכים בה (איור 1).

 
איור 1: מספר המכשירים (במיליארדים) תומכי ה-Bluetooth שנמכרו כל שנה מ-2015 והצפי לשנים הבאות.  )מקור: (Vailshery, 2021, April
 Bluetooth מאפשרת למכשירים תומכים קרובים (במרחק כמה מטרים) להתחבר וליצור רשת אלחוטית מאולתרת (ארחיב ואפרט בפרקים הבאים). מכיוון שהטכנולוגיה הזו כ"כ נפוצה, כל חולשת אבטחה יכולה לחשוף אפילו מיליארדים של משתמשים להתקפות סייבר, כולל מכשירים שנמצאים במקומות רגישים כמו כוחות הביטחון ומשרדי ממשלה. אפילו מכשירים רפואיים כמו קוצבי לב תומכים לפעמים ב-Bluetooth low energy (גרסה מתקדמת של הטכנולוגיה שארחיב עוד עליה מאוחר יותר) ויכולים בתיאוריה להיות מותקפים על ידי האקרים (Clery, 2015) . רק בספטמבר השנה חוקרים מסינגפור מצאו 16 חולשות אבטחה ב-Bluetooth שמשפיעות על יותר מ-1,400 סוגי מכשירים שמיליארדי אנשים משתמשים בהם (Potoroaca, September 2021). העבודה תסקור את תופעת ריגול הסייבר התעשייתי באופן כללי, ותעסוק באופן מיוחד בהתקפות שמנצלות את ה-Bluetooth כדי לפגוע בעסקים ו/או לגנוב מהם מידע וקניין רוחני.