אפליית הנשים במגזר הערבי במדינה

מבוא

התופעה של דחיקת נשים לשוליים הן במרחב הציבורי והן במגזרים אחרים היא סוגיה מוכרת ברחבי העולם. למרות הדיון הנרחב, הגדרות ברורות למונח הן חמקמקות. ניתן להחליף את המונח "הדרה" ב"שוליות" בביטוי "הדרה של נשים", דבר המצביע על כך שחוקים מסוימים, אף על פי שלא נועדו במפורש לשוליות, מובילים בטעות לתוצאות כאלה. לדוגמה, תקנות האוסרות על גברים ונשים לשבת זה לצד זה באוטובוסים כדי למנוע מגע פיזי, צווים היסטוריים נגד חשיפת עור והסטיגמה הקשורה לווסת. ביהדות, אסור לגבר להיות ליד אשתו בזמן מחזור הווסת שלה, הגבלה שמשתרעת על כל אינטראקציה בין גברים ונשים בתקופה זו. למרות ידיעת הכללים, קיים ספקנות לגבי הקפדת הנשים, בהתחשב בעיכוב בין תחילת הווסת לבין המודעות. ספקנות זו מצדיקה תורים נפרדים לגברים ונשים בבנקים ובחנויות, כמו גם זמני שחייה נפרדים.
בערים וכפרים רבים, נהוג שנשים מוסלמיות לובשות רעלה, כולל ניקאב, כדי לכסות את עורן. טאיפ ארדואן, המוכר כמנהיג בולט ומכובד בעולם הערבי, נשוי לאמינה ארדואן, שלובשת רעלה באופן עקבי. נוהג זה משקף את הציפיות המוטלות על נשים בקהילות אדוקות לכסות את גופן ברעלות ובחיג'אבים, בשל הרעיון של כיסוי "ערווה". לגברים ולנשים יש הגדרות שונות של "ערווה", כאשר נשים נדרשות לכסות את כל גופן למעט פניהן, כפות ידיהן ורגליהן, בעוד ש"ערווה" של גברים משתרעת מהמותניים עד הברכיים.
ההדרה של נשים בחברה הערבית קשורה קשר הדוק למספר נושאים מרכזיים, כולל נקודת המבט של האסלאם על נשים והתגלמותה בחוק השריעה. דיון זה משתרע על פעולת בתי הדין השרעיים בישראל, המפקחים על ענייני משפחה כגון נישואין, גירושין וירושה, לעתים קרובות עם פסקי דין הנוטים לטובת גברים.
על פי האסלאם, זכותו של גבר לשאת עד ארבע נשים מדגישה דינמיקה בעייתית לגבי מעמדן הנחות של נשים, ומקלה על ההדרה שלהן. המעמד החברתי של נשים, הכולל היבטים כמו השכלה, סיכויי קריירה, עצמאות כלכלית והשפעה חברתית, נפגע באופן ניכר במגזר הערבי בשל דינמיקה זו.
שינוי משמעותי בשיעורי הילודה בקרב ערבים בישראל מ-1996 עד 2014 מצביע על שינוי בתפקידים של נשים, וסטייה מהתפקיד המסורתי שלהן כילדות. התפתחות זו חיונית להבנת המאמצים לשלב נשים בתפקידים חברתיים רחבים יותר, למרות פרקטיקות ההדרה המתמשכות.
בטווח הקצר, הירידה בגודל המשפחה הממוצע בקרב ערבים מצביעה על מעבר למבני משפחה קטנים יותר, המיישרים קו עם נורמות מערביות. לשינוי זה יש השלכות על הדרת נשים, שאותן מחקר זה שואף לחקור עוד יותר.
התפתחות ראויה לציון בסח'נין היא הקמת בית קפה לנשים בלבד, ניסא קפה, כפי שדיווחה נועה שפיגל (2015) בהארץ. יוזמה זו, למרות שהיא נתקלת בהתנגדות, מציעה מרחב שבו נשים ערביות יכולות ליצור קשרים חברתיים בחופשיות, הרחק מבחינתם של גברים. בעוד שזה מייצג התקדמות, זה גם משקף צורה של ציות לנורמות של הדרה, ומעלה שאלות לגבי הצורך במרחבים המופרדים מגדרית.
מחקר זה יעסוק בהדרה של נשים במגזרים הערביים בישראל, תוך בחינת שונות בין קהילות מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות, והשוואת ממצאים אלה למגזר היהודי. המחקר יבחן גם הדרה ואפליה במגזר היהודי, תוך התחשבות בתפקידם של השלטונות האזרחיים בדינמיקה זו (נורית וגנר, 2012; דורון דניאל, 2018; רונן יאיר, דורון ישראל, ורד נבו, 2008). בנוסף, המחקר שואף להעריך שינויים לקראת צמצום ההדרה, תוך התמקדות בספרות העוסקת במעמד האישה באסלאם, בשוליותן של נשים ערביות במזרח התיכון, ובמיוחד במגזר הערבי הישראלי.
הפרקים המסכמים יציגו ניתוח מנקודת מבטו של החוקר, יסכמו ממצאים ויציעו מסקנות לצמצום התופעה המזיקה של אפליה מגדרית בהקשר דמוקרטי. פרק מבוא יתווה בקצרה את ממצאי המחקר ומסקנותיו, ויספק לקוראים הבנה ברורה של המחקר שנערך ותוצאותיו.


ראשי פרקים
 
אפליית הנשים במגזר הערבי במדינה  1
ראשי פרקים 2

תקציר העבודה 3
מבוא 4
סקירה ספרות 5
הדרת נשים בעולם 5
אפליית נשים בישראל 7
הדרת נשים בישראל 9
הדרת נשים על פי האסלאם 10
בעיית הדרת נשים במגזר היהודי 11
הדרת נשים בתחבורה הציבורית 13
הדרת נשים במגזר החרדי 13
הדרת נשים בצה"ל 14
שילוב גברים חרדים בצה"ל 14
הדרת הנשים במגזר הערבי 15
הפוליגמיה כמאפיין לאפליית נשים בקרב הבדווים בישראל 19
הדרת הנשים במגזר הבדוי 20
ניסיון אישי 20
דיון וסיכום 21
מסקנות 24
מקורות 25