מבוא

 
המהפכה האיראנית של 1979 עומדת כאירוע מונומנטלי שלא רק עיצב מחדש את הנוף הפוליטי של איראן אלא גם היו לו השלכות מרחיקות לכת על הגיאופוליטיקה העולמית. מהפכה זו, שהביאה להדחתו של מוחמד רזא שאה פהלווי והקמת הרפובליקה האסלאמית בהנהגתו של האייתוללה חומייני, היא נושא למחקר נרחב בשל טבעה המורכב והשפעתה העמוקה. עבודה זו שואפת לנתח את הממדים השונים של המהפכה האיראנית, לחקור את סיבותיה, את המסלול הדרמטי שעברה ואת השלכותיה. על ידי התעמקות בתנאים חברתיים-כלכליים, דינמיקה פוליטית, השפעות חיצוניות והתפקידים שמילאו קבוצות שונות, העבודה שואפת לספק הבנה מקיפה של האופי הרב-פנים של המהפכה, (מנשרי, 1988). 
איראן, או פרס, היא מהישויות העתיקות של עולם המזרח. היא התקיימה כאימפריה תחת שושלות מלוכה למעלה מאלפיים וחמש מאות שנה. בעבר הקדום שלטה גם בארצות הליבה של אזורינו, אך על פי רוב התגדרה בגבולותיה ובייחודיותה שלה. הדיאלוג שלה עם המזרח התיכון בימינו ממלחמת העולם השנייה ועד פתח המאה ה-21; עמד ועומד גם הוא בסימן הכפילות שבין שייכות לעצמיות (אהרונוב וליטבק, 7:2014)
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, איראן נמצאה בשפל המדרגה: המעצמות (רוסיה , בריטניה וארה"ב) פלשו אליה כדי לא שלא תיהפך לגרורה נאצית. רזא שאה, אביו של השאה האחרון של איראן, מוחמד רזא שאה, התפטר כדי להבטיח את המשך השושלת הפלאוית ובכך להבטיח את השלטון. צעד זה גרם לרבים מן האיראנים להרגיש מושפלים בעקבות מעורבות וכיבוש המעצמות, למרות שסלדו משלטונו של רזא שאה (אהרונוב וליטבק, 2014).
שלטונו של מוחמד רזא שאה לא היה פופולרי בקרב הציבור. המהפכה הלבנה, יוזמה כוללת לרפורמות שהנהיג , החלה בשנת 1963 ומטרת העל שלה הייתה להפוך את איראן למדינה חילונית מודרנית ומערבית מהמפותחות בעולם. מטרות נוספות היו בתחום הלאומי- להפוך את איראן למדינת לאום מודרנית ולבטל נאמנויות שבטיות או מקומיות. בתחום החילון נעשה מאמץ נרחב לבניית מערכת חינוך מודרנית, הוכנסו תכני לימוד מודרניים ומערביים וצומצם מקומה של הדת בבתי הספר. נעשה גם מאמץ לצמצם את האנאלפביתיות (אי ידיעת קרוא וכתוב) על-ידי שליחת מורים חיילים למחוזות מרוחקים. המשטר גם הכתיב את דפוסי הלבוש ואסר על נשים ללבוש צ'אדור ורעלה ולחם לצמצום הילודה. בתחום החברתי הייתה שאיפה לצמצם פערים כלכליים ולשם כך בצע המשטר רפורמה אגררית. המהפכה הלבנה לא השיגה את רוב מטרותיה, בעיקר בשל תהליך הגידול הטבעי העצום באיראן והיווצרות בעיות כתוצאה מצעדי המהפכה, בעיקר עוני בשולי הערים והתרחבות הפערים החברתיים- כלכליים. מציאות זו הובילה להתגבשותה שת תנועת מחאה נגד שלטונו של השאה, שאותה הובילו אנשי הדת במהפכה האסלאמית, (טרבלסי, 2019).
 רוחאללה חומיני נולד בשנת 1902 בעיירה חומין מדרום מערב קום למשפחת אנשי דת. אביו איתאללה מוצטפא, נרצח בטרם מלאו לרוחאללה שנה: הוא גודל בידי אמו ודודתו , ומשמתו טיפל בו אחיו, איתאללה פסנדידה. בגיל 19 עבר לאראכ ללמוד אצל אחד מגדולי העלמא אז, שיח' עבד אל כרים האירי, והתרכז בלימודי אתיקה ופילוסופיה. אתו עבר לקום, ומשם הוסמך להיות איש דת שיעי, אייתולה, פופולרי בשל פסיקותיו המתקדמות. עוד בתקופת השאה התנגד למשטר והטיף להתנגדות לו. הוא גם תמך במלחמה באימפריאליזם ודרש להבטיח את חופש הדת ואת הצדק האימפריאליסטי (מנשרי, 1988).
בתחילה אנשי משטרו של השאה ניסו למנוע ממנו להיות פעיל פוליטית, אבל שניסיונות אלו לא צלחו, הגלו אותו מאיראן ב1964. לאחר שהות קצרה בתורכיה הוא עבר לנג'ף, שם ריכז קבוצה של תומכים ומשם הוביל את ההתנגדות לרפורמות של השאה. פעילות זו הפכה את חומיני כמנהיגה הבלתי מעורער של המהפכה.  ב4.10.1977 סולק מעיראק לפאתי פאריז . משם כשהוא ממקד אליו את ההתעניינות  אמצעי התקשורת  ודעת הקהל בעולם וזוכה לתמיכה עממית נרחבת בארצו, הנהיג את תנועת ההתנגדות  עד לניצחונה. ב-31 בינוא ר1979 שב לאיראן כמנצח ובתוך זמן קצר תפס את השלטון באופן פורמאלי, עד למותו ב-1989 (Corboz, 2015).
האידיאולוגיה של חומיני, הדוגלת עקרונית בחזרה אל " האסלאם הטהור הבלתי נגוע בהשפעות זרות", מהווה מבחינות רבות חידוש בהשקפות העולם של העולמא השיעים. תורתו רואה ב" חזרה לאסלאם" תרופת פלא למצוקותיה של החברה המוסלמית . יישומה יביא, לדעת המצדדים בה, להשלטת צדק חברתי, לכינון  דפוסי משטר שוויוניים-דמוקרטיים, ואף ישמש ערובה לריבונות ולעצמאות כתנאי להינתקותה של איראן מהשתעבדותה לאימפריאליזם (מנשרי, 1988).
מכאן עולה שאלת המחקר: כיצד ניתן להסביר ולהבין את הקונצנזוס האדיר שקיבל האייתולה חומייני בעיניי העם הפרסי? כדי לענות על שאלה זו, אבחן את חייו האישיים והרוחניים במרוצת השנים ולהבין דרך אירועים שונים והשקפות שפיתח בחייו כיצד הגיע להיות השליט הדומיננטי ובאיזה מעמד החזיק בעת המהפכה דה פקטו?

תוכן עיניים
 
המהפכה האיראנית של 79. 1
ראשי פרקים. 2
מבוא. 3
פרק ראשון: רקע וגורמים למהפכה. 6
תנאים חברתיים-כלכליים. 6
אקלים פוליטי 6
התערבות המערב לביסוס שלטון השאה כגורם מתסיס. 6
תפקידה של ארה"ב במהפכה. 7
פרק שני: חייו האישיים של האייתולה חומייני 9
פרק שלישי: הגותו המדינית של חומייני 11
פרק רביעי: הגלות ופועלו של חומייני בעת המהפכה. 16
פרק חמישי: מהלך המהפכה. 19
אירועים מרכזיים ונקודות מפנה. 19
תפקידן של קבוצות שונות. 19
סיכום. 21
ביבליוגרפיה. 22