מבוא

מחקר איכותני זה עוסק בשביעות רצון בעבודה. באופן ספציפי, הוא בוחן שביעות רצון בעבודה בקרב חקלאים עצמאיים. שביעות רצון בעבודה הוא אחד המושגים הנחקרים ביותר בתחום העבודה והוא משפיע על מגוון התנהגויות (Bitsch  & Hogberg,  2005). ההגדרה לשביעות רצון בעבודה על פי לוק, היא מצב רגשי חיובי הנובע מההערכה של הפרט את עבודתו או את התנסויותיו בעבודה. מחקרים מראים כי שביעות רצון גבוהה מגבירה את איכות העבודה, אפקטיביות, תפוקה והזדהות עם מקום העבודה. בנוסף, שביעות רצון בעבודה קשורה למידת ההלימה בין העובד לבין עבודתו, ומתבטאת באיזון בין השקעתו של העובד לבין התגמול הפנימי והתגמול החיצוני (Locke מתוך Eldor & Harpaz, 2016).
החקלאות בהתהוות היישוב היהודי בארץ ישראל עד לקום המדינה לא נתפסה כמקצוע או כפרנסה, אלא כמטרה ערכית, שעמדה במרכז האתוס הציוני. אתוס השיבה לחקלאות ולקרקע, ההיאחזות באדמה, מלווה את הציונות ואת המדינה מראשיתם (זנדברג, 2014). כיום האתוס של החקלאות וכיבוש השממה מתחלף מהקמת יישובים חדשים ופיתוח שטחים חקלאיים, לחלום ציוני חדש שכולל תעשיות כלכליות רווחיות שונות והקצאת שטחים לבנייה תעשייתית (לביא, פיין ושגב, 2007).
החקלאות בישראל, שפעם הייתה סמל לאומי-ציוני, ערך עליון, הולכת וקורסת והתמיכה שהמדינה מעניקה לחקלאים הולכת ופוחתת משנות ה-80. נושא זה תפס כותרות בשנים האחרונות עקב היחלשותה של החקלאות. עבודתם של החקלאים היא דינאמית ולא פשוטה כלל וכשבודקים את העניין לעומק, מגלים שהחקלאות כמעט מתה, פחות ופחות אנשים בוחרים לעסוק בענף זה וגם אלה המתעקשים לעסוק בו, מתקשים להחזיק מעמד וחשופים לסיכונים הולכים וגדלים. קשיים אלו מתבטאים באופן שונה בענפים השונים, למשל ענף הצמחים מול ענף בעלי החיים. בנוסף, ניתן לראות שאלו שסומנו להיות דור ממשיך בוחרים במקצועות שונים. 
בחרנו בנושא זה מתוך הקרבה האישית שלנו למושבים החקלאיים ולעוסקים בענף החקלאות ומתוך המודעות לקשיים שהם חווים מצד הממשלה, כגון מיסים, פיקוח רב ואשרות עבודה, וכמן כן ירידה במעמדם החברתי. בעינינו, בחינת הנושא תתרום להעלאת המודעות בקרב הציבור הישראלי. בעזרת מחקר איכותני זה, נוכל להבין בדרך סיפורית, נרטיבית איך החקלאים תופסים את הבחירה במקצוע זה ומה גורם להם להיות שבעי רצון מעבודתם. כך, נוכל לקבל תמונה בהירה יותר בנוגע לאופי עבודתם ולהבין מדוע, למרות הקשיים במקצוע זה, הם עדיין נחושים להמשיך בדרך חיים זו. על מנת להבין את העבודה היומיומית שלהם, חשוב להבין את אופייה של המציאות בה הם חיים, אילו תופעות מתרחשות וכיצד הן נתפסות ע"י החקלאים.
עבודתנו תחל בסקירת ספרות לגבי שביעות רצון בעבודה, הגדרות וגורמים שונים לשביעות רצון בעבודה. הסקירה תתבסס על התיאוריה של הרצברג ושל האקמן והולדם, תוך כדי התמקדות בתופעת החקלאים בישראל בעבר ובהווה, האתוס הציוני, מדיניות הממשלה, קשיים, השינויים שהתרחשו במאה ה - 21 ועל כך שענף החקלאות בישראל הולך ונעלם. לאחר מכן יוצג מהלך המחקר, תוצאותיו ולבסוף נדון בממצאים.
הקשיים שעלו.
 

תוכן עיניים

תקצי 2
תוכן עניינים. 3
מבוא. 5
סקירת ספרות. 6
שאלות מחקר. 10
מתודולוגיה. 10
מדגם. 10
שאלות עיקריות. 10
פרוצדורה. 11
ניתוח הנתונים. 11
גורמים לשביעות רצון בעבודה. 11
1.1. גורמים פנימיים. 12
1.1.1. אורח חיים. 12
1.1.2. תחושת שליחות. 12
1.1.3. חשיבות החקלאות. 13
1.1.4. סיפוק. 14
1.1.5. בחירה בחקלאות. 14
1.2. גורמים חיצוניים. 15
1.2.1. עצמאות/אוטונומיה. 15
1.2.2. קרבה לטבע. 16
1.2.3. דור המשך. 17
1.2.4. טכנולוגיה והתייעלות. 18
2. גורמים לאי שביעות רצון ואופן ההתמודדות. 19
2.1 גורמים מוטיבציוניים. 19
2.1.1. ממשלה/רשויות. 20
2.1.2. מעמד החקלאים בחברה. 21
2.1.3. סיכון ואי וודאות. 22
2.1.4. היעדר דור המשך. 23
2.1.5. מוסריות וגנאי מהחברה. 24
2.2 בירוקרטיה ומסחר. 26
2.2.1. העסקת עובדים. 26
2.2.2. בירוקרטיה/ניירת. 26
2.2.3. רווחיות/קשיים כלכליים. 28
2.3 גורמים טכניים. 29
2.3.1. מזגי אוויר. 29
2.3.2. בעלי חיים מזיקים. 30
2.3.3. אנשים מזיקים (גניבות/וונדליזם) 31
ביבליוגרפיה. 32