יחסי הורים וילדים ביצירות אמה וליידי סוזן מאת ג'יין אוסטן

מבוא:
בין המאות ה-18 וה19- באירופה חלו שינויים רבים במוסד המשפחה וביחסים בין הורים לילדים. בסוף ימי הביניים הדאגה העיקרית של המשפחות הייתה סביב הצורך לשרוד ולהמשיך את שושלת היוחסין, לשמר נכסים ורכוש על ידי ירושה ונישואין. לפיכך ניתנה עדיפות נמוכה לפרט ולצרכיו הרגשיים, שהוקרבו למען צרכי השבט. בסוף המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18 דגש חדש הושם על עולם הילדות, ועל חיי הפרט. אך לפני ששינוי זה התבסס באופן מלא, מוסד המשפחה נאלץ לחצות שלב מהותי בהתפתחותו - השלב הפטריארכלי. על מנת להבין מהו שלב זה, אתאר את החיים המשפחתיים במאה ה-18: מעורבות ההורים בנישואי ילדיהם, מעמד הבת אל מול האב והבעל והחברה הפטריארכלית.
כאשר בוחנים את תפקיד ההורים בנישואי ילדיהם, מעמד הבת אל מול האב והבעל – מלבד אלמנות, לא רבות היו הנשים שהיו ברשותן קרקעות משל עצמן. נשים לא ירשו אדמות מהוריהן ובאו אל הנישואין חסרות נכסים. לכן הנישואים שמשו בעיקר כעסקה כלכלית ולא כמיסוד של מערכת יחסים רומנטית. למשפחות היה חשוב לשמור על מעמדן הכלכלי ולכן עבור בנות המשפחה שודכו חתנים ממעמד כלכלי תואם. אימהות ואבות בילו זמן רב בחיפושים אחרי השידוך המתאים עבור בנותיהם בכדי לשמר או אף לשפר את מעמד המשפחה. לכן משפחות הציעו נדוניה תמורת בנותיהן שהייתה מורכבת מסכום גבוה של כסף. בהדרגה, בתחילת המאה, הרצון לאינדיבידואליות ומימוש הרצון האישי גבר והתבטא בכמיהת הצעירים לבחור בעצמם אל מי יינשאו, והדבר הפך את תהליך השידוך למורכב יותר.
החברה האנגלית במאה ה18- הייתה פטריארכלית ביותר. הנשים חיו תחת חסותם של הבעלים לאורך כל חייהן. האב הפטריארך קיבל החלטות בעבור כל המשפחה, כמו למשל האם והיכן ילמדו הילדים והאם האישה רשאית לעבוד מחוץ לבית. הילדים חונכו לציית לפטריארך ציות מלא. בהתאם לכך, עדיפות נמוכה ניתנה לאינדיבידואליות של בני המשפחה, לצרכים הפסיכולוגיים שלהם והרצונות האישיים. עדיפות גבוהה ניתנה לשיקולים כלכליים ארוכי טווח וליחיד כחלק משלם: המשפחה, וזאת בהתאם להחלטות הפטריארך, האב.
היחסים בין ההורים לילדים היו יחסים מרוחקים וזאת הרבה בשל בעיה נוספת שהטרידה את המשפחות של אותה תקופה והיא: תמותה גבוהה בקרב תינוקות וילדים. אחוז הילודה הגבוה היווה פיצוי מסוים על כך ובכל זאת כיוון שהייתה סבירות שילדים ימותו עוד בגיל הינקות, ההורים נטו לא להשקיע אנרגיה נפשית ומחויבות רגשית גבוהה בהם. כתוצאה מכך הילדים היו מוזנחים רגשית או קיבלו יחס בלתי הולם, כך עולמם הנפשי היה שלילי למדיי בבגרותם, הם נתקלו בקשיים ביצירת קירבה נפשית ומתן אמון באחרים.
עם הזמן התרחשו שינויים משמעותיים שהשפיעו על הדרך בה המשפחות התנהלו: מתחילת המאה ה-18 היחס אל הילדים ואל עולם הילדות התחיל להיות יותר רך ופחות מזניח אך במקביל, אותם הורים החלו להיות עסוקים יותר בציפיות מילדיהם ודאגה לגבי עתידם. אם עד אותה תקופה ילדים יכלו לרוץ חופשי כי לאיש לא היה אכפת מהם, כעת התייחסו אליהם בנוקשות כי להורים דווקא היה אכפת מדיי.
נושא נפוץ שהדת עסקה בו באותה תקופה היה החטא הקדמון, הילדים היו ייצוגים של אותו חטא וההורים הפעילו שליטה ונקטו בשיטות חינוך נוקשות בכדי להחזיר את ילדיהם לטוהר וניקיון דתי ורוחני. האב הפטריארך היה לרוב האחראי הבלעדי במשפחה להקניית ערכים מוסריים ודתיים לילדיו ולא בחל באמצעים אלימים. לשם כך, פעל רבות מתוך רצון לשבור את הרוח החופשית של הילדים בכדי להכניע אותם לציית לו באופן מוחלט. דרכי חינוך אלה היו כרוכות בהפחדה ואיומים ואף בסוג של טרור/הפחדה, עם שיח על אודות מכשפות, מפלצות ורוחות רפאים בכדי לחנך ילדים למשמעת. עם דרך חינוך כל כך דומיננטית ותוקפנית, ההורים, ובעיקר האבות, היו בשליטה נרחבת על החלטות ילדיהם.
תקופה זו הסתיימה באמצע המאה ה-18 כאשר החל הסדר הישן באירופה להתערער בעקבות מהפכה שהתרחשה בשלושה מישורים: האינטלקטואלי, הפוליטי, והמהפכה התעשייתית. בעקבות מהפכה זו חל שינוי בדרך שבה אנשים תפסו את עצמם. ניתנה עדיפות לחוקי הטבע המבוססים על עובדות מדעיות על פני התיאולוגיה הנוצרית. התגליות המדעיות אפשרו להשתחרר מכבלי הדת והכנסייה משום שהן ערערו את חשיבותן ובלעדיותן על המתרחש. עקב כך עולם ערכים חדש התפתח בתחום של חינוך וגידול ילדים. עם רגיעה בתחומי הדת, החברה, הכלכלה והפוליטיקה הגיעה גם רגיעה מסוימת בדרכי החינוך הנוקשות. כמו כן בכנסייה הפרוטסטנטית החלו לתת חשיבות לבחירת חתן או כלה על פי נטיית לב וגם כאן הדבר השפיע לטובה על היחס השתלטני של הורים כלפי ילדיהם בכל מה שקשור לשידוך הילדים. כמו כן התחיל להתפתח מושג האינדיווידואליות ונפרדות אישית שרמז על עולם נפשי של הילדים. 
הרומנים של ג'יין אוסטן (1775-1817) נכתבו בתקופה בה חלו שינויים אלה בגישת חינוך ההורים כלפי ילדיהם. כפי שמציינת בנט: הרומנים של ג'יין אוסטן מראים שינויים בגישה כלפי משפחה שהתחילו בסוף המאה ה17. הדגש השתנה מראיית נישואים כחיבור פוליטי של שושלות יוחסין להכרה שקשר רגשי בין בעל לאשה הוא משמעותי לא פחות (בנט, 1980, עמוד 10).
בהמשך מאמרה, מתייחסת בנט  לשינויים נוספים שהתחוללו באותה תקופה ומסבירה כי נישואים התחילו להיתפס כמערכת יחסים שצריכה להיות מבוססת על חיבה אישית ובחירה אינדיווידואלית, יחד עם השלכות מיטיבות כלכלית וחברתית. התיאוריות החברתיות והפוליטיות של ג'ון לוק יצרו שינויים נרחבים בגישה כלפי ילדים ותפקוד ההורים בגידולם ובמקביל דניאל דפו ביצירותיו הוביל לשינויים משמעותיים בתפיסת קשר הנישואים. וזה הוביל לאינדיבידואליזם חיבתי ונישואים המבוססים על רעות בין בני הזוג. הרומנים של אוסטן נכתבו בדיוק בשלבי המעבר בין הגישות השונות והמבט שלה משקף את דעות הפילוסופים הללו. רבים מהקונפליקטים ברומנים של אוסטן נעים סביב שאלות המאה ה18 סביב רצון ההורים אל מול הבחירה האישית, וסביב שאלת הכסף והמעמד אל מול חיבה כבסיס לנישואים (שם, עמוד 14).
ביצירותיה של ג'יין אוסטן ישנם ייצוגים שונים של הורות, בעיקר לעלמות צעירות. עלמות אלה אשר מתחילות את דרכן אל הנשיות, עומדות בפני השלב הבא בהתבגרותן – בחירת הבעל ונישואין. כל אחת מגיבורות הרומנים שלה היא במובן מסוים לבד ואף אחת מהן לא נדחפת לנישואין בעל כורחה בגלל אב רודן, אבל גם אף אחת מהן לא מקבלת הדרכה הורית מיטיבה שתלווה את דרכה.
בעבודה זו ארצה לבחון באמצעות שתי יצירות פרי עטה של אוסטן את יחסה לתפקוד הורי בתקופתה, כלומר, את יחסי ההורים והילדים דרך עיניה ואף להעלות שאלה מעניינת העולה מיצירותיה אלה על אודות החברה בה היא חיה ואותה תיארה: האם ההורים הביולוגיים הם אלה שבפועל מילאו תפקיד הורי עבור צאצאיהם או שמא ההורים לקו בחסר במילוי התפקיד ולכן היו לאותם צאצאים דמויות של "תחליפי הורים" בחייהם אשר מילאו תפקידים "הוריים" כגון הדרכה וחינוך לערכים, אהבה, דאגה וטיפול? אל שאלה זו ארצה להתייחס בעבודה זו דרך השוואה וניתוח של הרומנים ליידי סוזן, ואמה.
ליידי סוזן הוא רומן מכתבים קצר מאת ג'יין אוסטן, מיצירותיה המוקדמות של הסופרת שלא פורסם בימי חייה. הרומן נכתב בשנים 1793-4 ויצא לאור ב-1871 בהוצאה לאור של ריצ'רד בנטלי בבריטניה.
הרומן אמה פורסם לראשונה בדצמבר 1815 בהוצאת ג'ין מאריי בבריטניה והיה אחד משני הרומנים האחרונים של ג'יין אוסטן שיצאו לאור בחייה.
 
 תוכן עניינים:
 
מבוא: יחסי הורים וילדים במאה ה-18 וה-19 ...........................................................עמודים 3-5
פרק ראשון, יחסי הורים וילדים ברומן אמה מאת ג'יין אוסטן  .......................................עמודים 6-12
פרק שני, יחסי הורים וילדים ברומן ליידי סוזן מאת ג'יין אוסטן  .....................................עמודים 13-16
פרק שלישי,  דיון ומסקנות......................................................................................עמודים 17-20
ביבליוגרפיה ........................................................................................................עמוד 21