מבוא

עבודה זו עוסקת בטיפול תרופתי  בילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות, העבודה מציגה בפני הקורא את אחת ההפרעות השכיחות והמאובחנות ביותר בילדות ואת הטיפול התרופתי לשיפור ההפרעה. 
 הפרעת קשב וריכוז (ADD/ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. היא מאופיינת בדרך כלל בקשיי קשב, קשיי ריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות. ההפרעה ADHD יכולה להשפיע על אנשים בכל גיל, אך היא מאובחנת לרוב בילדות. ילדים עם ADHD עשויים להתקשות בבית הספר, להתקשות להסתדר עם חברים ולבני משפחה, ולהיות בעלי הערכה עצמית נמוכה, (National Institute of Mental Health. 2023) 
אין תרופה ל-ADHD, אך ישנם טיפולים שיכולים לעזור לנהל את התסמינים. טיפולים אלו כוללים תרופות, טיפול התנהגותי ושינויים באורח החיים.
ישנם סוגים שונים של תסמינים היוצרים פרופיל ייחודי לכל אדם עם בעיות קשב וריכוז, אך ישנו גם מכנה משותף עקרוני לכולם: ההפרעה היא נוירולוגית ומקורה במערכת העצבים המרכזית הנוגעת למספר אזורים במוח להם נגרמים שינויים ביוכימיים וחשמליים. (מנור וטיאנו, 2012), אם כי להפרעה יש גם רקע סביבתי.
סוגי התסמינים של הפרעת קשב וריכוז משתנים מאדם לאדם ולכל אחד סט בעיות יחודיות הקשורות לליקוי. 
הסוגים הם:
 היפראקטיבי-אימפולסיבי: חסרי מנוחה, מדברים ללא הפסקה, לוקחים סיכונים.
 חוסר קשב: התקשות להתרכז, לשים לב לפרטים, נטייה לשכוח.
 משולב: תסמינים משני הסוגים.
ולהם מכנה משותף:בעיה נוירולוגית, מקורה במערכת העצבים המרכזית, שינויים ביוכימיים וחשמליים במוח.

אבחון וטיפול מוקדמים חשובים לחיים מלאים ופרודוקטיביים כאשר בעבודה נעסוק בטיפול הרפואי:

כבר ב 1902 גילה צ'ארלס בראדלי שדקסאמפטמין (התרכובת הפעילה בריטלין) יכול להפחית תסמינים של ADHD, ב 1937 הוא ביצע ניסויים מוצלחים על ילדים ובשנות ה50 ריטלין הפך לזמין לשימוש רפואי, (Smith, 2002). 
מטרות הטיפול הרפואי: שיפור קשב וריכוז, הפחתת אימפולסיביות והיפראקטיביות, שיפור תפקוד בבית הספר, בעבודה ובחיי היומיום, (עשת, 2017).   
סוגי תרופות: ממריצים: ריטלין, קונצרטה, פוקלין, ויואנס, לא ממריצים: אטנט, סטרטרה, קלונידין. לתרופות פעולה שונה וקיימות תופעות לוואי, (חסייסי, 2013) ועל כך יורחב בעבודה.
חשוב להבין שהתרופות אינן מרפאות, אך יכולות להקל על התסמינים, יש להתאים את התרופה ומינונה לכל אדם באופן אישי, יש ליטול את התרופות לפי הוראות הרופא ויש לפקח על תופעות לוואי, (טמיר, 2020).

בחרתי לכתוב על נושא הטיפול התרופתי במתבגרים עם ADHD מפני שבמשפחתי הקרובה נער שאובחן כלוקה בבעיית קשב וריכוז ונטל ריטלין כך שהיה לי חשוב לבחון את השפעות התרופה.
בתחילת העבודה אגדיר את המונח ADHD וכל הכרוך בכך מבחינת ליקוי למידה ובהמשך ארחיב בנוגע לטיפול התרופתי בבעיה.
אתייחס גם לעמדות הסביבה והמשפחה בנושא והדיעות הקדומות המשפיעות על הציבור.

לדעתי לטיפול תרופתי יש השפעות ניכרות על ילדים בעלי ADHD אך לא מדובר בפיתרון קסם שכן לתרופות אלה תופעות לוואי לא קלות ולא תמיד כדאי לבחור בטיפול זה כאופציה ראשונה להקלת בעיית ה ADHD אצל ילדים, יחד עם זאת זהו פיתרון שנוסה רבות והצליח ואין מקום לפחד הלא רציונלי שמפתחים הורים ומורים רבים כלפיו, (Curie, Stabile, Jones,2013).
 
שאלת המחקר: 

מהו הטיפול התרופתי ל ADHD והאם ואם כן באיזה אופן הוא משפר את מצבם של הילדים בעלי הליקוי?
בעבודה אעסוק במתבגרים בגיל תיכון, החלק העיקרי של העבודה יהיה סקר ספרות בו יפורטו דברי מומחים בתחום, בהמשך אדון בממצאי סקר הספרות והחלקים הבאים יהיו סיכום ומסקנות. אני מקווה שאוכל לחדש ולו במעט בנושא זה מבחינת מה שקורה בישראל בנושאי הטיפול התרופתי בתלמידים בעלי ADHD