זכויות המיעוט הערבי בזמן לחימה

מק"ט : N050GEG7IK
מחיר: ₪399

מחיר מבצע: ₪300

אזל המלאי
הודיעו לי כשחוזר למלאי

אזל המלאי עבור /

תיאור:

מבוא

המיעוט הערבי מהווה כ-20% מאוכלוסיית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2016 ). מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית . ככל אזרח במדינה, אמורים ערבי יישראל להיות בעלי זכויות דמוקרטיות הכוללות את הזכות לבחור ולהיבחר, חופש תנועה ועוד. בהקשר הדמוגרפי הזה חשוב להבין שהערבים היו רוב בשטח שהוגדר אח"כ כמדינת ישראל, אבל ב29 בנובמבר 1947 החליט האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל . מיידית פרצה מלחמת השחרור.

לפני המלחמה שני שלישים מתושבי השטח שמוגדר כיום כישראל היו ערבים, ואחריה עקב בריחת הערבים נוצר מצב הפוך בו שני שליש מהתושבים היו יהודים . ברור שמצב זה גרם לרגשות מרירות אצל הערבים.

יש לציין שעל פי המכון למחקרי ביטחון שערך סקר בעולם הערבי בין ינואר ליולי 2014 ונמצא כי 87% מהערבים שהשתתפו בסקר מסרבים להכיר בקיומה של מדינת ישראל, התוצאה הנמוכה ביותר נמצאה במצרים (71%) והגבוהה באלג'יר (98%). ברש"פ 90% מהציבור הפלשתיני מסרב להכיר בישראל. המשתתפים הצביעו על מספר סיבות בגללן הם לא מוכנים להכיר בישראל: מדינה כובשת (23.4%), גזענית (12.2%), עוינות לערבים (11.5%), פגיעה בזכויות הפלסטינים (7.5%), גירוש פלסטינים (5.5%) וסיבות דתיות (4.9%). 77% רואים בסוגיה הפלסטינית סוגיה כלל-ערבית.

הסקר הזה מבטא תחושה הדדית לא טובה. לא רק במובן המקומי, אלא אפילו במונחים עולמיים. זה דבר מרכזי, לכן הערבים נתפסים כעוינים את המדינה (וזה מתקבל בסקר). מי שעוין עלול להזיק במצב של מלחמה. לרגל, לפגוע וכדומה. זה דבר שלילי מבחינת נטיית הרוב לשמור על זכויות הערבים בזמן מלחמה.

יש לציין שבקום המדינה הערבים נתפסו כסיכון בטחוני, הוחל עליהם ממשל צבאי)אתר הסתדרות המורים) והם שוחררו מהחובה לשרת בצה"ל, וחלק מאדמותיהם הופקעו במטרה לממש אידאלים ציוניים של פיתוח והתיישבות עבור יהודי הארץ והעולים החדשים שהגיעו מהתפוצות.

ממשל צבאי (שם) הוא מצב לא דמוקרטי, החלתו מהווה מעין רקע או תשתית במובן הרעיוני לשלילת זכויות הערבים במצבי מלחמה ויש לו ההשפעה עד היום ודוגמא בולטת לכך היא אי גיוס הערבים לצבא.

מכל הסיבות שנימנו לעיל (על רקע סקרי העוינות) הערבים נתפסים ככאלה שלא תומכים בהגדרת המדינה כיהודית. נציגיהם בכנסת דוגמת זועבי, אחמד טיבי ואחרים מחזקים את התחושה הקשה. מטבע הדברים, המצבים הבטחוניים שמתרחשים הינם מצבי מלחמה והתקוממות של מדינות שכנות וערבים באיזורים בשליטת ישראל כנגדה. ערביי ישראל קרובים לאויבים אלה מבחינת דת ומזדהים לפי דברי מנהיגיהם כפלשתינים. אלה הגורמים העוינים. מהבחינה הזאת לא מוגזם לחשוב על המצב במונחים של איבה וסיכון. כל אלה מניעים את הרוב היהודי לחשוד במניעי המיעוט הערבי ולחשוש מפעילותו במצבים הביטחוניים. לפיכך מתן הזכויות הדמוקרטיות לערבים במצבים אלה מוטלת בספק. יש לציין שלא מדובר רק בתהליכים הפוליטיים והצבאיים (מבחינת מנגנוני ההגנה של השב"כ, המוסד, המשטרה והצבא) אלא גם באזרחים יהודים מהשורה שעשויים לעצור תנועת ערבים ללא כל זכות פורמאלית, לחסום את דרכם, לבקשם להזדהות וכדומה. בעבודה הזאת נתמקד ברשויות הפורמאליות בלבד.

כפי שצוין בתחילת העבודה, כמדינה דמוקרטית ישראל מחויבת להעניק זכויות שוות לכל אזרחיה. נוצר כאן מצב מסובך (אך עוינות בין רוב למיעוט אינו חריג במקומות אחרים) בין יהודים לערבים, מצבי מלחמה בהם מעורבות הרוב והמיעוט מבחינת יחסם לצדדים הלוחמים גם הם לא חריגים, למשל בסוריה, כאשר הטורקמנים בסוריה מזדהים עם ממשל אסד, אבל הם מזדהים גם עם הטורקים שעוינים את ממשל אסד. אלה מצבים בעיתיים גם במדינות לא דמוקרטיות ולפיכך יש סיכוי שהם ישבשו תהליכים דמוקרטיים.

למיעוט הערבי בישראל קל יותר עם אויבי ישראל גם אם הם נפגעים מהם פיזית כמו במלחמת לבנון השנייה. ישנו רצון ישראלי להעניק שיוון זכויות למיעוט הערבי באופן כללי אולם בזמן לחימה תוך שימוש בתקנות לשעת חירום או בנימוקי ביטחון שונים ולעיתים מוצדקים הבעיה מחריפה.

נשאלת השאלה האם ישראל מעניקה לערבים את זכויות שוות במצבים בטחוניים. בהקשר הזה רבים חושבים ובמידה מסוימת של צדק שהערבים אינם ראויים לאמון במצבים כאלה. על הרקע הזה תבקש העבודה לבחון את שאלת המחקר הבאה:

מהי מידת השוויון של האזרחים הערבים המתגוררים במדינת ישראל בזמן לחימה ומצבי חירום ביחס לרוב היהודי?

השערת המחקר היא שזכויות הערבים נפגעות מבחינות מסוימות במצבים בטחוניים והיא תיבדק לאור שלושה אירועי מפתח שהתרחשו בין השנים 2000-2014 וכוללים את אירועי אוקטובר 2000, מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן.

החוט המקשר בין שלושת האירועים הללו הוא שערביי ישראל הביעו עמדה והזדהו עם האויב בפומבי ולאחר האירועים הוקמו וועדות חקירה שהתייחסו בין השאר גם לפגיעה זכויות הדמוקרטיות של ערביי ישראל והסיבות שהובילו לכך. השאלה הנישאלת היא אם היו מקבלים יותר זכויות, האם זה היה משפיע על יחסם אל האויב?

האוכלוסייה שנבחנת היא האוכלוסייה הערבית כולה למעט הדרוזים שמעמדם מיוחד. לא יבדקו קבוצות קטנות, מדובר במוסלמים ובנוצרים.

הקריטריונים שיבדקו הם:

• הזכות להפגין.

• הזכות להגנה של כוחות הביטחון.

• הזכות לחופש הדיעה וחופש הביקורת.

מבחינה דמוקרטית זכויות אלה הן בסיסיות. הפגנות ללא רישיון המשטרה, הפגנות אלימות, ביקורת שניתן לראות בה הסתה אינן לגיטימיות. יחד עם זה גם אם הפגנה היא בלתי חוקית או אלימה המשטרה צריכה להשתמש בכוחה בצורה מושכלת ולא להגיב בדרך מוגזמת.

מהבחינה הזאת צריך לבחון את נושא מתן רישיונות ההפגנה, הגדרת נושאים כהסתה, והגנה צבאית מפני התקפות האויבים הפוגעים גם באזורים הערביים.

אבדוק את הכנת המגזר למלחמת לבנון. מידת ההכנה של הערבים לעומת היהודים והצלחת (או כישלון) ההגנה עליהם והאם בוצעו פעולות מכוונות מצד מערכת הביטחון להכשיל את הגנת המגזר הערבי במלחמת לבנון.

אחד הדברים שניתן לבדוק הוא השוואה מסוימת בין מה שקרה מבחינת הגישה לרוב היהודי, לעומת מה שקרה למיעוט הערבי.

בכדי לענות על שאלת המחקר אבצע סקירה היסטורית שתדגים את התשתית החברתית והפוליטית שהובילה לאופן שבו נתפסו הערבים בתקופת האירועים הנ"ל ומתוך הנחה שמדובר בתוצאה של התנהלות רבת שנים שנבנתה לאורך זמן וכי לא מדובר באירועי נקודתי וחד פעמי.

בהמשך לבדיקת שאלת המחקר אגדיר מונחים כמו מהו מיעוט? ומהו מצב לחימה בהקשר של ערביי ישראל? ועד כמה נשמרו זכויותיהם של ערביי ישראל לאורך אירועי המפתח הנ"ל תוך ניתוח של סוגי העימותים, הגדרת האויב וכיצד התנהגו ערביי ישראל בזמן הלחימה (האם היו מעורבים בעימות באופן פעיל?)

הפרקים הבאים של סקירת המאורעות ושל המצבים הדמוקרטיים (או לא דמוקרטיים) ישמשו גם כסקר ספרות והם יהיו מבוססים על מחקרים של חוקרים. לבסוף יתבצע דיון והסקת מסקנות. הנושא הזה לפי שבדקנו לא נחקר לעומק ובכל אופן לא בהקשר המדויק של מאורעות אלה, לכן ניתן לקוות שימצאו תובנות חדשות, אף כי כנראה לא בהיקף גדול שכן בכל זאת נושאים אלה נחקרו.

ראשי פרקים
מבוא 3

פרק 1. דמוקרטיה בשעת משבר-סקירה היסטורית והגדרת מושגים. 7

1.1. מהו מיעוט? 7

1.2. מהו מצב חירום? 9

. 1.2.1 טיפוסים של מצבי חירום. 9

1.2.2. מצב חירום במדינת ישראל. 10

1.2.3. האמצעים הרשמיים להכרזת מצב חרום חוקי בישראל. 11

1.3. יחס למיעוט שנתפס כאויב. 12

1.3.1. דמוקרטיה מול ביטחון: בהכרזת העצמאות שהתקיימה ב14 במאי, 1948, הייתה זאת הפעם הראשונה במסגרתה מדינת ישראל התייחסה באופן רשמי למיעוט הערבי: 12

פרק 2: הקשיים הכלליים הדמוקרטיים ביחס למיעוט הערבי במצבים בטחוניים 14

2.1 פגיעה ביסודות דמוקרטיים ביחס לאזרחי ישראל . 15

2.2 הממשל הצבאי. 16

2.3 גיוס לצבא. 20

2.4 הייצוג הפרלמנטרי. 21

2.5 חוק הנכבה. 22

פרק 3- האירועים הביטחוניים 22

3.1. אירועי אוקטובר 2000 23

3.2- מלחמת לבנון השנייה 27

3.3.1-מלחמת לבנון השנייה והאזרחים הערבים 28

3.3. מבצע צוק איתן 30

4.דיון ומסקנות 33

5.ביבליוגרפיה 36

זכויות המיעוט הערבי בזמן לחימה

תיאור:

עקבו אחרינו

שעות פעילות וטלפונים

זכויות המיעוט הערבי בזמן לחימה

תיאור:

מוצרים דומים:

עקבו אחרינו

שעות פעילות וטלפונים