מבוא

 
לאחר אחד המשברים הכלכליים העמוקים ביותר שידע העולם, עלה צורך לדון בשאלה האם שכר המנכ"לים בחברות ציבוריות, אשר חלק נכבד מבעליהן הינו הציבור, אכן מוצדק והאם הוא מגיע בד בבד עם ביצועי הפירמות שאותן הם מנהלים.
המנכ"לים נוטלים סיכונים גבוהים על מנת להשיא רווחים אך כשאלו נקלעים למשבר הם פונים לשלטונות לעזרה, אשר ממומנת בעקיפין על ידי ציבור משלמי המסים והחוסכים שאינם מהווים גורם בקביעת שכר המנכ"לים.
במחקר זה נבחן באמצעות מדגם של חברות ציבוריות ישראליות, את הקשר בין שכר המנכ"ל לבין גודל החברה וביצועיה. מטרתו האקדמית של המחקר הינה לבחון האם רמת ביצועי החברה וגודלה מנבאים את גובה שכר המנכ"לים בחברות ציבוריות.
העבודה מבקשת להתמודד עם חוסר העקיבות במסקנות המאמרים הקיימים ולבחון את השערת המחקר על פיה קיים קשר בין שכר המנכ"ל בחברות ציבוריות לבין ביצועי החברות וגודלן.
הדיון הציבורי בנוגע לשכר הבכירים מתמקד בשני מישורים עיקריים:

1. המישור החברתי - חלק מתחלואי החברה מקורם בתופעות כלל עולמיות, ובפרט בגלובליזציה המחדדת יתרונות יחסיים במהירות ובעוצמה שלא ידענו כמותם, ותוך כדי כך מתגמלת ביד נדיבה את הכישרונות הנדירים, אך באותה עת מענישה ללא רחמים את המסוגלים לרוץ אך בקצב איטי יותר. התוצאה היא פערי שכר ואי שוויון מתרחבים, בהתאם להשכלה, גיל, ותק במקום העבודה ומגדר.

בסיס הטיעון החברתי בדבר הצורך בפיקוח על שכר מנהלים בכירים בתאגידים מסחריים הוא ששכר גבוה כל כך ליחידים ספורים גורם להגדלת הפער החברתי בינם לבין אלו שהכנסתם נמוכה בהרבה, שהם למעשה מירב המועסקים בישראל.
כאשר חברה ציבורית נקלעת לקשיים כספיים, חסכונות הציבור המושקעים בחברות אלה, כגון קרנות פנסיה, ביטוח וקרנות נאמנות נשחקים מה שגורם להגדלת הפער החברתי אף יותר. נשאלת השאלה העקרונית - אם הבעיה החברתית היא פערי הכנסה, מדוע מתמקדים דווקא במנהלי חברות? שכר הבכירים, בעיקר בחברות ציבוריות, גבוה מאוד, על פניו ללא הצדקה כלכלית, הן ביחס לתרומתו של הבכיר והן ביחס לכישוריו.

2. המישור הכלכלי - המונח "שכר הבכירים" הפך למטבע לשון פופולארית בדיון ציבורי וחקיקתי בארץ, כאשר הכוונה בעיקר לשכרם של מנהלים בכירים בחברות מסחריות, שתנאי העסקתם נחזים כנדיבים בצורה מוגזמת. הטיעון העיקרי הנשמע חדשות לבקרים הוא שקיים "כשל שוק" הדורש תיקון של המחוקק. לב הטיעון הוא שמנגנון השוק שבדרך כלל דרכו נקבע שכרו של נושא משרה בחברה, אינו פועל כיאות ולכן מגיע השכר למימדים מופרזים. חשוב להבין, שהטיעון כאן אינו רק שהשכר מגיע לרמות גבוהות מדי, אלא שרמות השכר הן סימפטום לבעיה רחבה יותר, ולפיה - הגוף המאשר את השכר (בדרך כלל דירקטוריון החברה) אינו עושה זאת באופן המממש את תפקידו ומטרתו.

רווחת הטענה כי אילוּ פעל בנושא תגמול מנהלים מנגנון של "שוק חופשי" (שוק תחרותי משוכלל ) השכר שהיו מקבלים היה פרופורציונאלי לערך שהם יוצרים עבור החברה.
בשנים האחרונות ניתן למצוא בעיתונות הכלכלית ובעיתונות הכללית טענות לפיהן לשכר הגבוה של בכירי החברות הציבוריות אין הצדקה שמקורה בביצועי החברות, מכאן שרמות השכר הגבוהות של בעלי המשרות הניהוליות עשויות שלא לשרת את בעלי המניות הזוטרים ולא את המשק בכללותו.
התייחסות נוספת לדיון הועלתה במאמרם של אמזלג ומחרז (2002) אשר הוכיחו כי שכר מנכ"ל – בעלים גבוה ב30% משכרו של מנכ"ל שכיר. עניין זה קריטי בהתחשב בעובדה כי הרוב המוחלט של המנכ"לים בחברות הציבוריות בישראל הם מנכ"לים – בעלים.
 
המחקר שבוצע במסגרת העבודה, התבסס על מדגם של כ – 60 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב. לגבי כל אחת מהחברות הללו נמדד שכר מנכ"ל החברה בהתאם למדדי גודל הפירמה כגון ממוצע הנכסים, מינוף החברה וההון העצמי שלה. ובהתאם למדדי ביצועי החברה כגון שווי שוק החברה, תשואה על ההון העצמי ומכירות. בנוסף, נתייחס למאפייני המנכ"ל כגון גיל, השכלה, ותק ומגדר.
במסגרת החלק האמפירי, נאמדו מתאמים בין שכר הבכירים לבין כל אחד מהגורמים המסבירים המוזכרים לעיל ולבסוף נאמדה רגרסיה, שהמשתנה המוסבר בה הינו שכר המנכ"ל.
 
ממצאי המחקר הצביעו על כך שלא קיים קשר מובהק בין שכר המנכ"ל לבין גודל החברה: הון עצמי, מינוף, ממוצע נכסים וכו בנוסף לא נמצא קשר למאפייניו האישיים של המנכ"ל או לסיכון מניית החברה, אולם , נמצא קשר מסוים (אם כי לא מובהק ברובו) בין שכר המנכ"ל לבין ביצועי החברה כגון מכירות ורווח נקי. ממצאים אלו מתיישבים עם מחקרים אחרונים בנושא שנערכו בארה"ב (Bebchuk and Fried, 2004. Bebchuk and Grinstein, 2005) אשר מחזקים את הטענה ששכר המנכ"ל איננו כלכלי ושהקשר בין תגמול המנכ"ל לביצועי החברה גודלה והרכבה חלש ביותר. בעבודתנו אף ננסה להתחקות אחר הסיבות לכך.
 
העבודה הנוכחית מורכבת מארבעה חלקים מרכזיים. החלק הראשון של העבודה הינו סקירת ספרות הכוללת רקע תיאורטי ואמפירי לנושא הנחקר, סקירה של גישות תיאורטיות העוסקות בשכר בכירים וההשפעות האפשריות על הפירמה ועל המשק, סקירה של הגורמים העשויים להשפיע על שכר הבכירים וסקירה של החקיקה בנושא בארץ ובעולם. החלק השני של העבודה הוא חלק מתודולוגי המציג את השערת המחקר, את מקור הנתונים ואת שיטת המחקר. החלק השלישי מציג את ממצאי המחקר ואת המשמעות שלהם, והחלק הרביעי מציג דיון מסכם בממצאים הללו על רקע ההשערות שנבחנו ועיקרי סקירת הספרות.

תוכן עיניים

1.מבוא. 3
2.סקירת ספרות. 5
2.1.גישות תיאורטיות. 5
2.2.גורמים הקובעים את שכר המנכ"ל ומשפיעים עליו 8
2.3.מחקרים אמפיריים של שכר מנהלים. 10
3.חקיקה. 12
3.1.גישות להתערבות בשכר הבכירים. 12
3.2.המצב בעולם. 13
3.3.החקיקה בישראל. 14
4.מתודולוגיה. 15
4.1.מודל המחקר. 15
4.1.1.אמידת מודל הרגרסיה הבא. 15
4.1.2.הגדרת המשתנים ברגרסיה. 15
4.2.תאור המדגם. 16
4.3.השערת המחקר. 16
4.4.תוצאות הרגרסיה ומסקנות. 17
5.סיכום. 22
6.ביבליוגרפיה. 24
7.נספחים. 27